פחד קהל וכיצד ניתן לנצח אותו 

                                                                                                21.12.2010

פחד קהל וכיצד ניתן לנצח אותו.

יקיר שחף 

אנשים רבים הנדרשים לעמוד מול קהל-מתקשים לעשות זאת.  הם אחוזי התרגשות, נאלמים דום ולא מביעים את עצמם כראוי. לעיתים הם עוברים גם תהליכים גופניים שונים כמו התייבשות של הפה, דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם וכל שאר הסימפטומים הפיזיים שקורים בעת התרגשות רבה.

קיימות לכך מספר סיבות ובהן פחד מלחשוף את עצמנו בפני אנשים, פחד מביקורת, פחד מלהיכשל או מלאכזב את עצמנו וסיבות אישיות, חינוכיות וחברתיות נוספות. 

ראשית יש להביט בסיטואציה: אנחנו עומדים מול קהל כדי להעביר לו מסר מסוים- נאום, ברכה, הרצאה, סדנא, הופעה אמנותית וכד'. הקהל שהתקבץ מולנו לא עושה זאת (לרוב) מתוך כפייה. הוא בוחר להיות כאן כי אנחנו מעניינים אותו, מסקרנים אותו ומבדרים אותו. קיימים כאן יחסי גומלין מובהקים: אנחנו, המעוניינים לעביר מסר או להוכיח את כישרוננו לכמה שיותר אנשים והקהל, המהווה עבורנו את הפלטפורמה האולטימטיבית לכך. ניתן לראות זאת בתחומים רבים: הופעות מוסיקליות, תיאטרון, משחקי ספורט, דרשות של רבנים וכד'.

בשונה מכתיבה דרך האינטרנט, שידור ברדיו או הגשה בתכנית טלוויזיה, כאן אנו עומדים מול קהל חי, נושם ובועט. הוא המבקר החד ביותר, האינדיקציה האמינה ביותר שמוכיחה לנו בזמן אמת עד כמה ריגשנו, שימחנו, שכנענו או הרגזנו אותו ועד כמה אנחנו עוד יכולים להשתפר.

הקהל שבא לצפות בנו הוא ההוכחה הטובה ביותר לכישרון שלנו וליכולת שלנו לשכנע, לרתק, לשווק, ליחצ"ן, לבדר וכד'. ללא קהל- נישאר לרוב עם תחושת החמצה מחוסר היכולת שלנו להביע את עצמנו ולחלוק את כישרוננו עם אחרים.

הקהל מעניק לנו מתנה נפלאה- הוא מאפשר לנו לגרום לו אושר, הנאה והתרגשות ולהראות לנו זאת בזמן אמת. הוא מציב אותנו אל מול המציאות וגורם לנו להשתפר כל העת. הוא למעשה מוציא את כישרוננו לאור ומקדם אותנו הלאה. לכן כתפיסת עולם, אנחנו חייבים להודות לקהל ולהעריך אותו על שהוא נותן בנו אמון, מכבד אותנו בנוכחותו ולא פחות חשוב- גורם לנו להשתפר ולהיות טובים יותר. 

אני זוכר את עצמי על במה כבר מגיל 3 כששיחקתי ושרתי כזאטוט קטן בהופעות של הגן, אח"כ בהופעות של ביה"ס ומאז במאות אירועים בימתיים. ההתרגשות, אם הייתה כזאת, עברה חלפה לה באופן סופי כשהופעתי כילד בפסטיבל הישראלי לשירי ילדים בתחילת שנות השמונים. התרגשתי מלראות את הזמרים הגדולים של אז הרבה יותר מאשר לעמוד על הבמה והאמת? נהניתי מכל רגע. עבורי, הקהל שבא באלפיו הוכיח לי, כי הוא משקיע מכספו וממרצו כדי לראות אותי ואת שאר האמנים, לשמוע אותנו, להתבדר וליהנות, ממש כמו קינוח מתוק וטוב שמוגש בסיום ארוחה שהושקעו בה מאמץ רב, הכנות והרבה כישרון ומקצועיות. 

השאלה העיקרית היא כיצד ניתן להתגבר על פחד הבמה, כיצד ניתן לעמוד מול קהל אנשים גדול בביטחון ולהוציא מתוכנו את הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים.

לדעתי, יש לקיים הפרדה ברורה בין הכישרון שלנו והעבודה המאומצת שהשקענו- לבין הקהל.  ההתמקצעות שלנו היא שלנו. היא אינה תלויה כלל בקהל. אדם המוכשר בשירה, במשחק או בבישול לדוגמא,  יישאר מוכשר- עם קהל או בלעדיו. הקהל עלול לגרום לו להתרגש אך אינו יכול לקחת ממנו את כישרונו.  אם נפנים זאת, אם נבין שהכישרון שלנו הוא אינו תלוי אנשים אלא נבנה ומתחזק ע"י אנשים- נפחית משמעותית ממידת ההתרגשות, המבוכה והמתח שלנו. 

לפני מספר חודשים פנתה אלי אישה כבת 38 המנגנת יצירות קלאסיות בפסנתר כתחביב וכהנאה. בשנתיים האחרונות לקחה חלק בשני אירועים, בהם נדרשה לנגן בפני קהל גדול. היא התאמנה בביתה במשך מספר חודשים על שתי יצירות אותן נדרשה לנגן באירוע ושלטה בהן בצורה מצוינת. יומיים לפני האירוע קיבלה לפתע פחד קהל,  שרק המחשבה על הסיטואציה של נגינה בפניו שיתקה אותה.

לאחר השיחה הארוכה שניהלנו, היא הבינה כי הקהל שיהיה נוכח באירוע אינו מעלה ואינו מוריד מכישרונה. הוא אינו יכול לקחת ממנה את השליטה המופלאה שלה בשתי היצירות אותן היא מנגנת היטב. הקהל הוא רק הוכחה לכישרון שלה ושל שאר המשתתפים, הוא בא לאירוע כדי להוקיר את השקעתה הרבה, ליהנות מנגינתה, לבדר את עצמו ולשווק אותה הלאה בפני המעגלים החברתיים המקיפים אותו.

במוצ"ש, מיד לאחר האירוע היא טלפנה אלי וסיפרה לי כי ניגנה את שתי היצירות במקצועיות וכי זכתה לתשואות מהקהל. 

כשאתם עומדים בפני קהל מותר לכם להתרגש ואפילו לומר זאת בגלוי. זה משדר אמפתיה ומוריד מעליכם לחץ.

הכינו כוס מים לידכם ולגמו ממנה בחופשיות.

הכינו ראשי פרקים של הנושא הרלוונטי לכם והרגישו חופשי להציץ בהם.

אל תילחצו מתגובות לא אוהדות. להיפך- כבדו את הדעות השונות. במקרים רבים תגלו כי לאחר שהן עיצבנו או הלחיצו אתכם- ניתן היה ללמוד מהן רבות.

הודו לקהל. הוא המבקר הטוב ביותר שלכם, הוא הממתק שניתן לכם בסיום הכנה מאומצת.

 בהצלחה.